לבנון | |
מעמד בחוק | מעורפל דה יורה |
---|---|
טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2016 |
שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
הגנה מפני אפליה | אין איסור על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
זכויות משפחה | |
הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית |
אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
הצבעה על הצהרת האו"ם | נגד, תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה |
זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בלבנון כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים, אם כי מעמד חברי קהילת הלהט"ב בלבנון מוגדר כחופשי יותר מאשר בחלקים אחרים של העולם הערבי. בתי משפט שונים קבעו כי אין להשתמש בסעיף 534 לחוק העונשין הלבנוני, האוסר על קיום יחסים ה-"סותרים את חוקי הטבע", עבור העמדות לדין של הומוסקסואלים.[1][2] עם זאת, החוק קיים בשימוש עבור הטרדות ורדיפות אחר חברי הקהילה באמצעות מעצרים משטרתיים לעיתים.[3]
מצעד הגאווה בביירות, בירת לבנון התקיים לראשונה בשנת 2017 בו השתתפו כ-4,000 צועדים במקביל ליום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה.[4] שבוע הגאווה טרם ציון האירוע כלל תצוגות אופנה, ערב סיפורי להט"ב, הקרנות סרטים, מספר מסיבות, מופעי דראג, ועוד.[5][6][7][8] בשנת 2018, לפני שהמשטרה עצרה את המארגן, האדי דמיאן, השתתפו קרוב ל-3,000 צועדים במהלכו.[9] מעצרו של דמיאן זכה לגינויים על ידי ארגנוי זכויות אדם בהם "Human Rights Watch" שהצהיר כי: "מעצרו של דמיאן על ידי המשטרה מפר את חופש ההתאגדות ומהווה צעד אחורה במדינה שהתקדמה לקראת כיבוד זכויותיהם של חברי קהילת הלהט"ב".[10]
סעיף 534 לחוק העונשין הלבנוני אוסר על קיום יחסים ה-"מנוגדים לחוקי הטבע", שדינו עד שנת מאסר. כעניין מעשי, אכיפת החוק הייתה מגוונת והתרחשה לעיתים קרובות באמצעות מעצרים משטרתיים מדי פעם. בשנת 2002 פרצה המשטרה לביתה של אישה לאחר שאמה טענה שבתה גנבה מזומנים ותכשיטים. בכניסה לביתה מצאה המשטרה את האישה מקיימת יחסי הומוסקסואלים עם אישה נוספת והאשימה את הזוג בעבירת "מעשה סדום".[11]
בשנת 2007, השופט מוניר סולימאן הפסיק את החקירה הפלילית של שני גברים הומוסקסואלים שנעצרו על פי סעיף 534 בעודו חלק על כך כי הומוסקסואליות היא "מנוגדת לכללי הטבע" וציין כי תופעות חברתיות שנמצאות כ-"לא טבעיות" משקפות את "המידות החברתיות של הזמנים".[12]
ב-11 בדצמבר 2009, ארגון הלהט"ב הלבנוני "Helem", השיק דו"ח שהצביע על מעמדה החוקי של הומוסקסואליות במדינות מזרח התיכון וצפון אפריקה.
בשנת 2011, שופט לבנוני בבתרון פסק נגד השימוש בסעיף 534 כלפי העמדות לדין של הומוסקסואלים.[13]
בשנת 2012, שר המשפטים, שכיב קורטבאווי, ביקר את השימוש בבדיקות אנאליות לגברים שהואשמו בהתנהגות הומוסקסואלית ופרסם הצהרה הקוראת להפסקת הנוהג.[12]
באפריל 2013, ראש עיריית דקוונה מצפון לביירות, הורה לכוחות הביטחון לפשוט ולסגור מועדון להט"ב ליילי. מספר מבקרי המועדון נעצרו ונאלצו להתפשט במטה העירוני, בהם הומוסקסואלים סורים וטרנסג'נדריות לבנוניות שם צולמו כעירומים. המבצע גונה על ידי פעילי זכויות אדם ולהט"ב רבים והוביל לדקוונה מעמד עיר ידועה לשמצה בהומופוביה.[14] שר הפנים של לבנון מטעם ממשלת הביניים, מרואן צ'רבל, תמך בראש עיריית דקוונה באומרו: "לבנון מתנגדת להומוסקסואליות, ולפי החוק הלבנוני זוהי עבירה פלילית".[15][16]
באוגוסט 2014, "הלשכה להגנת המוסר של כוחות ביטחון הפנים" ערכה פשיטה על בית מרחץ טורקי בביירות, שהובילה לשיפוט של 27 סורים. על פי דיווח שהופק בשיתוף עם "Helm", הסיבה המוצהרת לפשיטה הייתה חשד ל-"נוכחות של הומוסקסואלים".[3]
ב-28 בינואר 2014 פסל בית משפט בעיריית ג'דעידה תיק נגד אישה טרנסג'נדרית שהואשמה בקיום קשר יחסים "לא טבעיים" עם גבר.[12][17][18] במאי 2016, פעילי להט"ב לבנונים ערכו הפגנה בדרישה לבטל את סעיף 534.
בינואר 2017, שופט לבנוני ערער על הבסיס המשפטי לשיפוט נגד גברים הומוסקסואלים בגין התנהגות חד מינית. השופט מעלוף התייחס בפסק דינו להוראת חוק העונשין המגנה על חופש הביטוי בסעיף 183 הקובע כי "לא יראו מעשה שנעשה תוך מימוש זכות ללא שימוש לרעה כעבירה". "אם לא נגרם נזק, לא נעשה פשע", פסק מעלוף בהחלטתו.[12][19]
במרץ 2018, הביעה מפלגת הפלנגות הנוצריות, תמיכה באי-הפללה של הומוסקסואליות ובביטול סעיף 534. פעילי להט"ב מקומיים בירכו על ההצהרה, והצהירו כי זו הפעם הראשונה "בה מפלגה פוליטית בפרלמנט הלבנוני תומכת בזכויותיהם".[20]
ביולי 2018 אישר בית המשפט לערעורים במחוז הר לבנון פסיקת בית המשפט אשר זיכתה תשעה אזרחים לבנונים שהועמדו לדין בשל היותם הומוסקסואלים בעודו קבע כי הומוסקסואליות היא "נוהג זכויות היסוד של הנאשמים". בית המשפט לערעורים הסכים לפסיקה וקבע כי יחסים הומוסקסואלים בהסכמה בין בני זוג חד-מיניים אינם יכולים להיחשב "לא טבעים" כל עוד הוא אינם פוגע במוסר ואתיקה, כגון "כאשר הם נראים או נשמעים על ידי אחרים, או מבוצעים במקום ציבורי, או כוללים קטין שיש להגן עליו". פעילי להט"ב לבנונים בירכו על פסק הדין וקראו לממשלה לבטל את סעיף 534.[21][22] פסק דין זה היה החמישי מסוגו בלבנון, והראשון מבית משפט בדרג גבוה זה.
בשנת 2019, זיכה שופט בית המשפט הצבאי, פיטר גרמנוס, ארבעה אנשי צבא שהואשמו בקיום "מעשי סדום" בפסיקה נקודתית, "ניקה את הקבוצה מאשמת ביצוע מעשים מיניים מנוגדים לטבע" והכריז כי קיום "מעשה סדום" הומוסקסואלי "אינו כפוף לעונש על פי החוק".[23]
אף על פי פסיקות אלה לאורך השנים, סעיף 534 לחוק העונשין עדיין עומד בעינו. ז'ורז' עזי, מנכ"ל הקרן הערבית לחירות ושוויון, הצהיר באומרו לעיתון האמריקאי וושינגטון בלייד בשנת 2017 כי: "הומוסקסואליות אינה חוקית מבחינה טכנית בלבנון, אולם הדור החדש של שופטים נוטים פחות להחיל את החוק וכוחות המשטרה לא יאכפו אותו".
לבנון אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור או שותפות).
זוגות חד מיניים אינם רשאים לאמץ ילדים בלבנון, הן עבור אימוץ חורג או משותף.
לא קיימים חוקים המכסים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בלבנון.
ישנה הכרה בשינוי מגדר עבור טרנסג'נדרים בלבנון לאחר העברת ניתוח להתאמה מגדרית.[24] בינואר 2016 אישר בית המשפט לערעורים של ביירות את זכותו של גבר טרנסג'נדר לשנות את מסמכיו הרשמיים בעודו העניק לו גישה לטיפול ופרטיות הכרחית.[25][26]
ב-11 ביולי 2013, האגודה הפסיכיאטרית הלבנונית (LPS) פרסמה הצהרה שבה נאמר כי הומוסקסואליות אינה הפרעה נפשית ואין צורך לטיפולה, באומרה: "הומוסקסואליות כשלעצמה אינה גורמת לשום פגם בשיקול דעת, יציבות, אמינות או יכולות חברתיות ומקצועיות. ההנחה שהומוסקסואליות היא תוצאה של הפרעות במשפחה דינמית או התפתחות פסיכולוגית לא מאוזנת מבוססת על מידע שגוי". כמו כן, האגודה קבעה כי לטיפולי המרה המבקשים "להמיר" הומוסקסואלים וביסקסואלים להטרוסקסואלים, "אין רקע מדעי" וביקשה מאנשי מקצוע בתחום הבריאות "להסתמך רק על המדע" במתן דעה וטיפול בעניין זה. הצהרת האגודה הפכה את לבנון למדינה הערבית הראשונה שהוציאה הומוסקסואליות מסיווג מחלות נפשיות.[27]
גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים בלבנון לא רשאים לתרום דם.
ראו גם – מצעד הגאווה בביירות |
חברי קהילת הלהט"ב הלבנונית החלו לפעול בפומבי למען זכויות הלהט"ב בשנת 2002, עם הקמת אגודה פוליטית בשם "Hurriyyat Khassa" (חירויות פרטיות). הקבוצה מיקדה את מאמציה בביטול סעיף 534 לחוק הפלילי, כך שפעולות הומוסקסואליות בין מבוגרים בהסכמה לא יהיו עוד פשע. ארגון זכויות להט"ב נוסף בלבנון "Helem" ("חלום" בערבית) הוקם שנת 2001. ארגונים אלה ערכו הפגנות פומביות, הרצאות וגיוס כספים למען חינוך למאבק במחלות ה-HIV/איידס בקרב חברי הקהילה. קהילות לבנוניות בתפוצות (אירופה, אמריקה הצפונית, אמריקה הלטינית, אוסטרליה) החלו להוות נראות באמצעות שלוחות הלהט"ב של "Helem" בערים שונות עם נוכחות לבנונית גדולה בהן מונטריאול בה השיג הארגון רישום חוקי ופריז.
בשנת 2006, ציין "Helem" את היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה במלון מונרו דאונטאון בביירות.[28][29]
באוגוסט 2007, נוסדה עמותת הלהט"ב הנשית, "Meem" עבור תמיכה בנשים לסביות, ביסקסואליות, טרנסג'נדריות, קוויריות וחוקרות בלבנון בפרט, המציעה תמיכה קהילתית, ייעוץ פסיכולוגי, מרכז פעילות, תמיכה משפטית, אירועים חברתיים ועוד.[30] במיאם גם בית Womyn משמש כמרכז פעילות ומשאבים בביירות.
מ-29 בנובמבר עד 1 בדצמבר 2013, קבוצה עצמאית ארגנה את "TransFocus" אשר הוגדר כ-"פסטיבל סרטים עצמאי שסובב סביב נושאים, שאלות, אנשים ופוליטיקה בנוגע לטרנסג'נדריות ומגדריות בלבנון".[31] האירוע בן שלושת הימים היה ללא מטרות רווח, ממומן באמצעות מיקור המונים מקוון, והוא בוצע על ידי "חבורה של חברים ומארגנים מקומיים" שמטרתם להיות "מחוץ לכל מוסד, ארגון או קולקטיב; בינלאומי או מקומי". האירוע כלל הקרנות סרטים, פאנל דיונים ממוקד, פרויקט איסוף משאבים ותערוכה. זה סימן את פסטיבל הסרטים הציבורי הלבנוני הראשון המתמקד בקולות ובנושאים טרנסיים.[31]
במאי 2015, "Proud Lebanon", ארגון לבנוני ללא מטרות רווח, ציין את היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה (IDAHOT) על ידי השקת קמפיין תקשורתי. הקמפיין כלל מודעות בהשתתפות אמנים וידוענים לבנונים בולטים הקוראות לממשלת לבנון לספק זכויות שוות לכלל האזרחים והתושבים ללא קשר לנטייה מינית, זהות מגדרית, לאום ועוד. המודעה שמה דגש מיוחד על זכויות קהילת הלהט"ב הלבנונית ועל "חיים בחברה נקייה מהומופוביה".
מצעד הגאווה בביירות, בירת לבנון, התקיים לראשונה בשנת 2017 בו השתתפו כ-4,000 איש במקביל לציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה.[4] שבוע הגאווה טרם ציון האירוע כלל תצוגות אופנה, ערב סיפורי להט"ב, הקרנות סרטים, מספר מסיבות, מופעי דראג, ועוד.[5][6][7][8] המצעד תוכנן להתקיים ב-21 במאי 2017,[32] אם כי מארגניו נאלצו לקיים אירוע פרטי בשל חשש לאלימות מצד שוטרים ואיסלאמיסטים קיצוניים.[33] בשנת 2018, לפני שהמשטרה עצרה את המארגן, האדי דמיאן, השתתפו קרוב ל-3,000 צועדים במהלכו.[9] התובע של ביירות השהה את כל האירועים שנקבעו, ופתח בהליכים פליליים נגד מארגן המצעד האדי דמיאן בגין ארגון אירועים "המסיתים להוללות".[34]
מהדורת המצעד השלישית הוכרזה בין 28 בספטמבר ל-6 באוקטובר 2019 לציון 50 שנה למהומות סטונוול. טקס הפתיחה שהיה אמור להתקיים במרכז ארסקו 3 "הארמון" ברחוב מרכזי בביירות, אל חמרה, נדחה לאחר שהמופתי של הרפובליקה ביקש להפסיק את פעילות הפסטיבל בעודו האשים את משתתפיו ב-"הפרת מוסר".[35] לאחר התפרצות מגפת הקורונה בלבנון, מצעד הגאווה התקיים באירוע דיגיטלי בן 27 שעות ברציפות שהושמע באתר יוטיוב ובמספר ערוצים מקוונים. במהלכו, מארגני המצעד זכו לתרומות ממספר פעילים במדינות: אפגניסטן, ארמניה, אזרבייג'ן, איראן, עיראק וסוריה, בנוסף להשתתפותן של מדינות מהמזרח התיכון והעולם הערבי כגון: מצרים, לוב, מרוקו, הרשות הפלסטינית, סודאן ותוניסיה.[36]
בפברואר 2020 ביטלה אוניברסיטת נורת'ווסטרן בקטר אירוע בהשתתפות להקת משרוע ליילה הלבנונית בעקבות תגובות הומופוביות בעוד כי סולנה, חאמד סינו, ידוע כהומוסקסואל גלוי הפועל למען זכויות להט"ב בעולם הערבי.[37]
לבנון ידועה בתור המדינה הערבית הראשונה בעלת כתב עת להט"ב משלה בעל הכותרת Barra. גיליון להט"ב ניסיוני נוסף יצא לאור במרץ 2005 אשר הוציא כשני גליונות בקיץ 2005 ואביב 2006.
בשנת 2009, פורסם הספר "Bareed Mista3jil" בשפה הערבית והאנגלית על ידי ארגון הלסביות הלבנוני "Feminist Collective" בביירות המציג אוסף של כ-41 סיפורים אישיים של נשים לסביות, ביסקסואליות, טרנסג'נדריות וקוויריות מכלל רחבי לבנון.[38]
במשך השנים, רק מפלגת הפלנגות הנוצריות תמכה באי-הפללה של הומוסקסואליות בלבנון, בעוד אף אחת מהמפלגות או הפלגים הפוליטיים הנוספים במדינה, אינם תמכו בפומבי בזכויות להט"ב. מפלגת קולונה וואטאני, אשר התמודדה עם כ-66 מועמדים בבחירות הכלליות בלבנון 2018, תמכה באי-הפללתה של הומוסקסואליות בלבנון לצד עשרות מועמדים נוספים אשר קראו אף הם לאי-ההפללה.[39][40]
ב-1 בספטמבר 2020, מרטין נג'ם קטילי, סגנית הנשיא לניהול מפלגת הזרם הפטריוטי החופשי (FPM) הצהירה בראיון כי המפלגה תומכת בביטול סעיף 534 של חוק העונשין הלבנוני ותומכת באי-הפללתה של הומוסקסואליות במדינה.
ב-29 במאי 2006, פרסמה רשת הטלוויזיה אל-ערביה מאמר בו חבר מועצת עיריית ביירות, סעד-אדין וואזאן, קרא בפומבי לראש הממשלה פואד סניורה ולשר הפנים אחמד פתפאת לסגור את ארגון הלהט"ב "Helem" בשל תוכנו.
ב-16 ביוני 2006, דרשות במסגדים של ביירות גינו הומוסקסואליות והצביעו על העובדה שלביירות ישנו ארגון להט"ב מורשה ("Helem") בעודן קראו לממשלה לספק הסברים בנושא. למחרת, שר הפנים אחמד פאטפאת הכחיש את האשמות של אנשי דת איסלאמיסטים לפיהם "הממשלה אישרה הקמת ארגון לזכויות להט"ב בלבנון".
פעילות הומוסקסואלית חוקית | (סעיף 534 לחוק העונשין הלבנוני אוסר על קיום יחסים ה-"סותרים את חוקי הטבע" עד שנת מאסר, עם זאת, דווח לאורך השנים כלא נאכף ונכלל בפסיקות רבות של בתי משפט אשר קבעו כי אינו חוקתי) |
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | |
חוקים נגד אפליה בתעסוקה | |
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | |
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה) | |
נישואים חד מיניים | |
הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים) | |
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים | |
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים | |
לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא | |
זכות לשינוי מגדר בחוק | (מאז 2016) |
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות | |
טיפולי המרה אסורים בחוק | |
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים | |
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם |